שלהיכנס להיריון זה לא פשוט-
״היי מאמי איזה טוסיק יפה בואי נשכב״
להיכנס להיריון… סליחה.
לנסות להיכנס להיריון. כן, יותר משקף את המצב.
זה לרצות משהו כל כך חזק עד שכל מה שאת מדברת או חושבת זה רק על זה.
זה להפוך לקפצון באמצע החודש.
זה להרגיש לפעמים כמו אישה שנואשת למין.
כשבפועל- היא פשוט לא יכולה לחשוב על לפספס את ההזדמנות שלה החודש.
זה שסקס הופך למטרה.
זה שאת מפחדת שהקשיים ישברו אתכם.
זה שאת לא יודעת איך מתמודדים איתם או האם זה נורמלי.
זה להתבאס על בעלך ששוב נרדם.
זה לאכול סרט שאולי זה לא מספיק חשוב לו כדי להישאר ער.
זה לבכות במיטה כשאת מפחדת ששוב פספסת.
זה לבכות במיטה כשאת מפחדת ששוב פספסת אבל אולי לא פספסת? ומה תהיה מדידת החום מחר?
זה לאכול לעצמך את הראש כל הלילה עד שאת נרדמת.
זה לחשוב שכל בחילה שאת מרגישה זה כי את בהריון.
זה לחשוב שההכתמה שאת רואה בתחתונים זה דימום השתרשות.
זה לספר לעצמך שאת בהריון בשבוע ממש התחלתי וההכתמה של ההשתרשות נמשכת יותר מידי אבל זה בכלל לא ווסת.
זה להתמרמר כשאת מבינה שאת חיה בסרט וזה פשוט ווסת.
זה לחוות תסכול ממשי כשאומרים לך ״לא נוראאאא תנסי שוב חודש הבא״.
זה שפשוט אין לך כוח לעבור את כל הסרט הזה שוב.
למה לא סיפרו לי שלנסות להיכנס להיריון זה יותר קשה ממה שזה נדמה?
