אני חושבת שהדבר שהכי משבש את השכל בתקופה שבה את מנסה להרות זה המחשבות הטורדניות שרצות לך בראש.
״יואו חרבנה עלי יונה! זה בטח אומר שיהיה לי מזל טוב והחודש אצליח להיקלט!״
ואז כל החודש את נאחזת באמונה שהקקי של היונה הזאת יהיה זה שיבטיח את ההיריון.
לא נעים להגיד את זה על עצמך אבל איזו רמת נואשות אה?
זה דווקא יפה בעיני כי בכל חודש את מצליחה למצוא אמונה אחרת להיאחז בה.
פעם זה היונה, פעם זה שתקבלי מתנה ליום הולדת, או שתביאי מתנה ליום הולדת של בעלך.
מחפשת סימנים מהיקום שירמזו על משהו שאולי תגלי עליו בקרוב.
עד ששוב גילית איזה אהבלה יצאת כשחשבת שהכלבה שלך נהייתה אגרסיבית יותר רק כי היא זיהתה שאת בהריון והיא בעצם מגוננת עלייך (תודה ד״ר גוגל על בולשיט נוסף שתופס לי מקום בראש).
לא.
היא פשוט קיבלה ביטחון ונהייתה אנטיפטית. ????????♀️
אז לכל החברות כאן שנמצאות באותה סירה מחורבנת, הנה המסר שלי אליכן-
הסירה נהיית קצת פחות מחורבנת כשאת מוצאת במה להיאחז.
לפחות זה שומר על מידה מסוימת של רוח במפרשים.
