הגוף שלך הוא המקדש שלך

אתמול נפרדתי מהגוף שלי.

התקלחתי, התנקיתי, הסתרקתי.

לבשתי את הטופ שאני אוהבת ואת התחתונים הפייבוריטים שלי.

נעמדתי מול המראה והסתכלתי על עצמי.
הסתכלתי על הגוף שלי.
חשבתי כמה אנרגיות אני משקיעה כדי שיראה כמו שנראה-

פעילות גופנית בצורה סדירה ורציפה
תזונה מאוזנת ומגוונת
תוספי תזונה
מנוחה

הרגשתי שאני צריכה להגיד לעצמי תודה.
תודה ששמרת על המקדש שלך בכזו קנאות עד השלב הזה.
השלב שבו את בוחרת להגיש את גופך, יקירך, למדע.
לטבע.
לחלום הכי גדול שלך.

מי יודע כמה סבבים נצטרך לעשות עד שאקלט וכשזה יצליח, אעבור עוד תשעה חודשים של שינוי פיזי אינטנסיבי.
הפעם הבאה שאפגוש את הגוף שלי, הוא לא יהיה אותו אחד.
הוא יהיה בוגר יותר, מכיל יותר, משופר יותר. אבל הוא לא יהיה הוא.
אז הרגשתי צורך לזכור את הגוף שלי ברגעיו היפים כמו שהוא עכשיו.

כדי שבימים קשים בהם הבטן תהיה נפוחה, ותקבל גוונים של שלל צבעי הקשת והגוף כולו יהיה עייף וכאוב, אזכור למה התחלתי.

אזכור שבחרתי להגיש את המקדש הכי יקר שלי לחלום הכי גדול שלי.
ליצירת חיים.